צמחים משתמשים ב-cO2 לפוטוסינתזה, ללא cO2 – אין פוטוסינתזה. ע”י העלאת ה-cO2 נוכל להגביר את קצב הפוטוסינתזה, התאים יתחלקו יותר מהר והצמיחה תתרחש מהר יותר. הפד”ח יכול להגדיל את היבול ב-10 עד 30 אחוז.
Ok. זה העיקרון הבסיסי. העלאת רמת ה-cO2 באטמוספירה. אבל אם זה כל-כך פשוט למה לא כולם עושים את זה? יצירת סביבה עשירה בפד”ח יכולה להיות משימה מסובכת ויקרה, אם זה היה קל וזול כולם היו עושים את זה. רמת הפד”ח באטמוספירה נעה בין 320-500ppm (חלקיקים למיליון) נתון זה משתנה ממקום למקום. ע”י העלאת רמה זו ל-700-800ppm תוכל להגביר את קצב הגידול והצמיחה.
חממות שומרות על רמה של כ-800ppm, רמה זו היא היעילה ביותר מבחינת המחיר, יש כמובן את בעיית הנזילה: גזים שבורחים החוצה דרך חריצים וסדקים, כאן מקור הבעיה של יצירת סביבה עשירה בפד”ח ללא הגבלה חמורה על זרימת אוויר.
בואו ונבחן חדר גידול צמחים ממוצע. יש את מנורות הגידול שיוצרות הרבה חום ומאווררי הפליטה שמוציאים את החום החוצה. אם היה לנו מאוורר פנימה ומאוורר החוצה שמזיזים 250 ליטר אוויר לשנייה אז היינו מעבירים כמטר קוב (מעוקב) אחד כל ארבע שניות. נניח שיש לנו חדר 3 מ׳ אורך, 2 מ׳ רוחב, 2.5 מטר גובה = 15 מטר קוב. כלומר החלפת אוויר טוטאלית ומלאה כל דקה, במצב כזה בלתי אפשרי לשמור על רמת פד”ח של 800ppm. אז איך עושים זאת?
קודם כל מאווררי הפליטה יהיו כבויים לפרקי זמן ארוכים. שנית, החדר צריך להיות מבודד ואטום היטב מהסביבה החיצונית, בדרך-כלל בשביל לשמור על סביבה עשירה בפד”ח אנחנו נכבה את המאווררים ל-30 דקות ואז נדליק אותם ל-5 דקות (בשביל לקרר את האוויר ולהוריד את הלחות) ואז נכניס מחדש את הגזים לחדר. תהליך זה יחזור על עצמו לאורך כל שעות היום.
עכשיו נוצרת בעיה חדשה: כשיש מספר מנורות פולטות חום, איך אפשר לכבות את המאווררים ל-30 דקות ולשמור על טמפ´ של 28-32 מעלות התשובה היא כמובן שימוש בציוד המתאים.
הדרך היעילה והמדויקת ביותר להכניס פד”ח לסביבה היא בעזרת פד”ח דחוס כלומר, בקבוקי גז.
דרוש מכשיר שיווסת את כמות הגז שיוצאת מהבקבוק במינון נכון.
דרושה יחידה השולטת על הגז ועל המאוורר, יש כל מיני סוגים של מכשירים כאלה ברמות שונות של תחכום. מודד cO2 דרוש מכשיר שימדוד את רמת ה-cO2 בשביל לוודא שרמת הגז נשמרת.
בשביל לשלוט על החום בחדר הגידול צריך להסיט את החום הנוצר מתחת למנורות הגידול מבלי להזיז את האוויר העשיר בפד”ח, יש שתי אפשרויות:
1. רפלקטור מקורר אוויר
2. מיזוג אוויר
האופציה הראשונה היא בעצם כיסוי שעוטף את המנורה לחלוטין ומסנן את החום, לכיסוי מבנה מזכוכית שמאפשר לאור לחדור דרכו. האור עובר ומוריד בין 50-90 אחוזים מחום המנורה.
האופציה השנייה היא בעצם להתקין מזגן בחלל הגידול, כמובן יש להתאים את גודל ועוצמת המזגן לנפח החדר וכמות מנורות הגידול המותקנות בחדר וסוגן.
מזגן שממחזר את אוויר הסביבה הוא כלי רצוי, האלמנט הזה מאפשר לשלוט על הצטברות חום שבאה מבחוץ ומהמנורות, בנוסף, אנחנו רוצים שהסביבה תהיה כמה שיותר אטומה לאוויר נכנס ויוצא. לכן, החורים שיוצרים המאווררים צריכים להיות סגורים.
ישנם מוצרים שמשחררים cO2 בעזרת תגובות כימיות (Hydrocholoric Acid). יש גם קריסטלים של פד”ח שמשחררים את הגז במגע עם מים. שיטות נוספות:
1. חימום ע”י גז (נוצר פד”ח בשרפת גז הפרופיין Propane)
2. לשים קרח יבש בסביבה (כשיימס הקרח ישתחרר פד”ח)
שיטות אלה, כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם הן הרבה יותר זולות, אבל לא יעבדו אלא אם כן תוכלו לשמור על הפד”ח בתוך סביבת הגידול לאורך זמן ע”י יצירת אטמוספירה סטטית (אין אוויר יוצא ונכנס). יש גם לשים לב ששיטה מספר 1 תעלה משמעותית את רמת הלחות ובשיטה מספר 2 הקרח עצמו יהיה יקר בהתחשב בכמויות שתצטרך.
מוצר זה יהיה יותר יקר בהשוואה לשימוש בגז דחוס, בשיטה זו אין אפשרות לאוטומציה של התהליך והכול יעשה בצורה ידנית וזה יצריך ממך לתת גז לצמחים כל חצי שעה.
פעם אחת שמעתי על מוצר שמספק cO2 בפחות מעשרה שקלים. ביקשתי הדגמה. אומנם המוצר סיפק cO2, וגם נמכר במחיר הזול שפורסם. הבעיה היחידה היא שהמוצר מספק כל-כך מעט פד”ח שצריך לקנות בין 150 ל-200 יחידות כאלה ליום! לכן אני טוען שאם החלטתם להעשיר את סביבת הגידול בפד”ח תשתמשו רק בבקבוקי גז, ווסתים ובטיימרים. אלה יהיו יותר יעילים, יותר זולים לטווח רחוק ויאפשרו לך לשלוט מרחוק על הנעשה בשיטה אוטומטית שלא תדרוש ממך שום עבודה.
סביבה עשירה בפד”ח תסבך לך את החדר, יהיו עוד חוטים וכבלים, ועוד גורמים עליהם דרוש פיקוח. יש חוקים פשוטים שצריך לשמור עליהם בסביבה עשירה בפד”ח:
1. ל-cO2 יש ערך רק בשעות בהם המנורות דלוקות
2. הצמחים יוכלו לעמוד בחום גבוה יותר אם רמת הפד”ח תהיה גבוהה יותר, לא לעלות מעל ל-30 מעלות
3. כאשר זרימת אוויר מפסיקה הלחות עולה, ב-80% לחות הצמח לא יוכל לגדול. יש לשים לב כל הזמן לרמת הלחות בחדר, לשקול לקנות מכשיר מפחית לחות
4. פד”ח הוא גז יותר כבד מהאוויר, הדרך הכי טובה לתת לצמחים את הגז תהיה להנחית אותו בדיוק מעליהם. אחרי זה דרושה תזוזת אוויר בתוך החדר (אך לא החוצה/פנימה)
כאשר אתם מדליקים את האורות יש ללכת שלב אחר שלב:
1. תדליקו את מאוורר הפליטה שיוציא החוצה את כל האוויר מהלילה
2. לסגור את המאווררים
3. שחררו את ה-cO2 למשך 5 דקות בקצב שיתן סה”כ 800 חלקיקי גז למיליון
4. אין פליטת אוויר למשך חצי שעה
5. תדליקו את מאווררי הפליטה ל-5 דקות. חזרו לשלב 2 ותמשיכו את המעגל הזה במשך כל השעות שהמנורות דלוקות.
אם הסביבה לא תהיה חמה מדי או לחה מדי, הכל יעבוד מעולה. אם יש התחממות/לחות יתר תעשו את שלב 4 למשך 20 דקות, ותקנו את מכשירי קירור מנורות הגידול.
כשהאורות כבויים:
תאווררו את הסביבה באופן רציף. שמרו על רמת לחות של 60%.
יש לזה נוסחה פשוטה. נניח שמידות החדר הן: 3x2x2.5=15 מטר מעוקב. כל מטר קוב=100 ליטר אוויר, יש לנו סה”כ 15,000 ליטר אוויר.
אנחנו רוצים 800 חלקיקי cO2 למיליון. לכן ידרשו לנו סה”כ 12 ליטר פד”ח למחזור. 15,000×800 / 1,000,000 = 12 אורך מחזור הגז = 5 דקות, כלומר עלינו לספק 2.4 ליטר גז לדקה. אנחנו מכוונים את הווסתים למספר זה והכל דופק כמו שעון שוויצרי. קחו בחשבון שתהיה קצת דליפה החוצה וצריכה של הצמחים.
הרבה גידולים נבלו בגלל כשל בציוד. הדבר הכי חשוב בציוד זה אמינות! חשוב לזכור שאם הטיימרים שמפעילים את מערכת ה-cO2 לא יפעלו כראוי זה עלול לגרום לבעיות רציניות. שווה להדגיש שזה לא רעיון טוב להשתמש בטיימר אחד לשליטה על הכל (אורות, מאווררים, פד”ח) בגלל שאם הטיימר הזה מתקלקל הנזק לצמחים יהיה גדול.
השתמשו תמיד ב-cO2 טהור ללא חנקן. אסור להיחשף ליותר מ-5000 חלקיקי גז למיליון, זה עלול לפגוע לך בבריאות. נתון זה מתייחס ל-8 שעות של חשיפה.
אני מצאתי שאת היחס הכי טוב בין מחיר עלות לתוצאות יבול, קיבלתי ברמת שימוש של 800 חלקיקי גז למיליון.
לרכישת מערכת פד״ח cO2 >
למידע נוסף בנושא בקרת אקלים בחללי גידול סגורים >
תוך כמה רגעים תקבל לינק לדוא״ל שלך. יש לפתוח את הלינק על מנת לאפס את הסיסמה.
הנחת הפריטים בחבילת החסכון תבוטל בהסרת פריט שהינו חלק מחבילת החסכון. האם להסיר את הפריט?
